English – mdivine

דלג לתוכן

להעצים את נקודת האור
הלב מאחורי הסיפור
ספרים שכתבתי
הרצאות ופודקסטים
פרסומים עליי
יצירת קשר
English

תפריט

להעצים את נקודת האור
הלב מאחורי הסיפור
ספרים שכתבתי
הרצאות ופודקסטים
פרסומים עליי
יצירת קשר
English

הכירו את הסיפור שלכם

Coming soon | בקרוב

michalalkalai_ravid

סופרת, מנחה ויוצרת 🤍
מדברת וכותבת על החיים שבאמצע - אהבה, נשיות, עצמאות, התחלות חדשות ובעיקר על הבחירה בעצמך.לספרים שלי בעברית ובאנגלית👇

עין הרע. כולנו גדלנו עם המילה הזו - אבל אולי הגיע

עין הרע.

כולנו גדלנו עם המילה הזו - אבל אולי הגיע הזמן לשאול, מאיפה היא באמת מגיעה?

כבני אדם, אנחנו מסתכלים על החיים של אחרים ומספרים לעצמנו סיפור. שהדשא שלהם ירוק יותר. שהם קיבלו משהו שהגיע לנו. שהחיים חילקו בצורה לא שוויונית.

גם אני הייתי שם. מסתכלת על מישהי ומרגישה את אותו כיווץ קטן בבטן. לא גאה בזה - אבל זה היה אמיתי. ורק אחר כך הבנתי כמה האנרגיה הזו עלתה לי. כי כל פעם שהפוקוס שלי היה על מה שיש לאחרים, הוא לא היה על מה שיש לי. ובסוף - זו אך ורק אני שנפגעתי.

אז תחשבו על זה רגע,
אם היינו יכולים לשים את כל הבעיות של כל האנשים בעולם בתוך כובע אחד גדול - את הכאבים, את הפחדים, את הדברים שאף אחד לא רואה מאחורי הפוסטים היפים, האם באמת היינו בוחרים להתחלף?

כנראה שלא.

כי לא סתם יש לנו את מה שיש לנו. הבעיות שלנו הן שלנו כי רק אנחנו מסוגלים להתמודד איתן. רק אנחנו יכולים לצמוח מתוכן.

וכשמישהו שאתם מכירים מגיע למקום טוב בחיים, תשמחו איתו.
שמחה כנה לאחר לא לוקחת כלום מכם. היא לא מקטינה אתכם. היא לא מרחיקה את הטוב מכם.

להיפך - היא מושכת אותו גם אליכם

תשלחו את זה למישהו שצריך לשמוע את זה גם 🫶🏻

לפני הרשתות החברתיות, היינו פשוט... שם. יושבות עם

לפני הרשתות החברתיות, היינו פשוט... שם.

יושבות עם חברות, צוחקות, חוגגות - בלי לעצור באמצע כדי לצלם. בלי לחשוב איך זה ייראה מבחוץ. בלי לשתף את הרגע עם אנשים שבקושי מכירים אותנו באמת.

הרגע היה שלנו. רק שלנו.

היום אנחנו יושבות עם החברה הכי טובה שלנו ובאמצע הצחוק - עוצרות. מסדרות את הפריים, בודקות את האור, מעלות, מחכות ללייקים. וכשחוזרות לשיחה - משהו קטן כבר קצת נעלם.

אני לא כאן כדי לשפוט. גם אני חוטאת בזה. לפעמים מוצאת את עצמי מצלמת לפני שאני בכלל מספיקה להיות.

עם זאת, שואלת את עצמי: האם אני חיה את הרגע, נהנית בו, או שאני מפספסת כאשר אני מתעדת אותו עבור תשומת לב? האם אני ממגנטת אלי את התשומת לב המתאימה?

כי הרגעים הכי יפים שיש לי בזיכרון - אף פעם לא באמת תועדו.

התדר שלך הוא לא מקרה. תמיד יהיה מישהו שינסה לעקב

התדר שלך הוא לא מקרה.

תמיד יהיה מישהו שינסה לעקב אותך. תמיד תהיה סיטואציה שתבקש ממך להיכנס לפחד, לחוסר, לתחרות. זה לא ייגמר.

אבל הרגע שבחרתי להפסיק לחכות שהעולם יחמיא לי, כדי שאני ארגיש ראויה למחמאות- הכל השתנה.

לא צריך לעבוד קשה עבור שפע. כשאת חיה בתודעה של שפע, של אהבה, של נתינה - השפע לא מגיע כי “עבדת קשה”. הוא מגיע כי את פשוט נהיית מישהי שהשפע זורם אליה באופן טבעי.

זה לא נאיבי. זה לא “חשיבה חיובית” ריקה. זו בחירה יומיומית לחיות בתדר אחר, גם כשקשה, גם כשמישהי לידך בוחרת אחרת.

את קובעת את התדר שלך. לא הנסיבות.

⁨ התחתנתי בגיל 21. אמא שלי התחתנה בגיל 21. סבתא ש

⁨ התחתנתי בגיל 21.

אמא שלי התחתנה בגיל 21. סבתא שלי התחתנה בגיל 21. זה פשוט היה מה שעושים, מה שהחברה ציפתה ממך .

אני לא מתחרטת על הדרך שלי - אבל כשאני מסתכלת אחורה, אני מבינה כמה דברים שלא ידעתי על עצמי באותו גיל. כמה עוד היה לי ללמוד, לגלות, להבין.

ילדים הם עולם שלם. הם משנים אותך מהיסוד, בצורה שאי אפשר להסביר למי שעוד לא שם.

ובדיוק בגלל זה - כדאי להגיע לזה כשאת באמת מוכנה. לא כשהמשפחה מתחילה לשאול, לא כשכולם סביבך כבר שם, ולא כי “כבר הגיע הזמן”.

הזמן הנכון הוא הזמן שלך בלבד🫶🏻⁩

ההזרקות בלי סוף, הפילטרים, השינויים התמידיים האלה

ההזרקות בלי סוף, הפילטרים, השינויים התמידיים האלה - כולם מגיעים מאותו מקום אחד: התחושה שכמו שאנחנו פשוט לא מספיק.

אבל אני רוצה לשאול אותך משהו שאולי אף אחד לא שאל: מספיק לפי מי?

לפי אינסטגרם? לפי מי שיושב מולך ומחכה שתתכווצי עוד קצת? לפי גרסה אחרת של עצמך שבכלל לא קיימת?

הנשיות האמיתית היא לא מידה, לא גיל ולא עצמות לחיים או שפתיים יותר גדולות

נשיות נוכחות.

היא אישה שנכנסת לחדר ויודעת שהיא שם.

אם את רוצה לדייק את עצמך אני בעד, אבל את ממש לא צריכה לעשות את זה כדי להרגיש שאת מספיק.

את צריכה לשנות את הקול שמדבר אליך מבפנים.

תשלחי את זה לחברה שצריכה לשמוע את זה היום.

הכירו את הסיפור שלכם.

כל הזכויות שמורות © מיכל אלקלעי 2025 | נבנה ועוצב ע״י כאוס מדיה