ברוכים הבאים לעולמי.
אני מיכל אלקלעי רביד. יוצרת. כותבת. צובעת מציאות במילים ובאומנות. האומנות חיה בי לא כתחביב, אלא כצורך. כמו אוויר לנשימה. בין המילים לצבעים, בין הדפים לקנבס, גיליתי מי אני באמת: אישה שמכירה מקרוב את העומק, הכאב, החושך –
ויודעת ליצור מהם אור.
החיים לא שאלו אותי אם אני מוכנה, הם פשוט קרו.
במקום לברוח למדתי לרקוד איתם. לצייר את הכאב. לכתוב את התהום ולברוא מתוכם יופי.
נולדתי בארץ, בשנותיה הראשונות של המדינה בין פרדסים למקלטים. בתחילת שנות הטיפש עשרה בעקבות שליחות של אבי מטעם חברת אלעל, עברתי עם משפחתי לארה״ב מעבר שטלטל אותי רגשית ותרבותית. אם זאת שתל בי שורשים של חיפוש: זהות, שייכות, תשובות. מאז אני הולכת בדרך של גילוי, תנועה ויצירת זהות שייכות ותשובות. חזרתי כציונית לארץ לשרת בצה״ל.
במהלך חיי חציתי עולמות רבים: ניהלתי עסקים, גידלתי שלוש בנות מעוררות השראה, חציתי יבשות, יצרתי ועיצבתי בתים, לעצמי ולאחרים. לצד עיסוקי כמעצבת פנים עסקתי גם בתהליכי העצמה וטיפול רגשי, רפואה משלימה, תרפיות עומק ושיטת Balance ריפוי בעזרת תרפיית מימדים, תרפיה תודעתית. ריפוי בין דורי, וטיפול בשיטת ״העבודה״ של ביירון קייטי. כל הדרכים להגיע ל״Balance” מהמילה ״איזון״ לגוף נפש ונשמה. על ידי חקר עצמי הגעתי לתובנות שאיתן אוכל לעזור לאנשים להעצים ולאהוב את עצמם ואת הסביבה שלהם.
אני סבתא לחמש נכדות, יוצרת עם נכדתי ספר ילדים בין דורי, מרצה בפני נשים, משתפת תהליכים פנימיים, ומציגה תערוכות ציור במגוון מקומות בארץ. אבל רק בשלב בשל יותר של חיי העזתי להעניק קול לסיפור שלי דרך הכתיבה, ודרך הלב. הספר הראשון שלי, "סוף החיים", יצא לאור בשלב הזה בחיי ולא במקרה הוא תוצאה של חיים שלמים שהבשילו לסיפור.
לפעמים הסוף
הוא רק ההתחלה.
״סוף החיים״ הוא פרוזה על גיבורה המתמודדת עם משבר בעקבות בגידת משפחתה והתמודדות עם רדיפה מצד המאפיה האלבנית, זה סיפור מעצים של האומץ להתחיל מחדש. זה סיפור על אישה אחת שמבינה שגם מהשברים – אפשר לבנות ארמון. היום, אני כותבת את הספר השני, "אמצע החיים" ממשיכה את סיפורה של זואי, אישה שבוחרת לגעת באמת, גם כשכואב.
אם הגעת לכאן זה לא מקרי. האם יש בך תחושה שיש לך סיפור חיים דומה?
אני מזמינה אותך להישאר. להיחשף. לקרוא. להתחבר.
וממש עוד מעט גם להתרגש יחד איתי מהספר הבא.
“זה רומן מלא אקשן פיזי ונפשי. זו תזכורת, גם כשנדמה שהכול התרסק, שאין על מה להילחם, שהכל אבוד וצריך לוותר- צריך להתבונן פנימה, לאזור אומץ וליצור חיים בצורה מדויקת ומאוזנת יותר.”
דברים מהלב מתחילים בשיחה אמיתית.
מוזמנת לשיחה מלב אל לב
אין לי נוסחאות. רק לב פתוח. אם משהו בתוכן שאני חושפת כאן האיר בכם תובנה אותה תרצו לחלוק. אם אתם מחפשים איזון במובן הנפשי אישי או מנטלי. אני לא פסיכולוגית, אני סופרת ומנטורית במספר שיטות טיפול, בהן יש נוסחאות. אני משלבת הכל, מכל מלמדי השכלתי ואמשיך ללמוד עד סוף ימי. לכל אחד\ת מאיתנו נוסחה ייחודית לו\ה, וטוב שכך. העולם שלנו צריך גיוון, גוון, תבלין, טעם, וקול, לחיים של שלווה אושר ושמחה. מוזמנים לפנות אליי. לדבר. לשאול. להתחיל את החופש לגילוי עצמי.
מה אתם חשבתם על הספר סוף החיים.
כשהלב מצייר
כשהלב עמוס מדי, אני מציירת. כשהלב מתפעם אני מציירת. כל יצירה היא רגש. תנועה. זיכרון. הגלריה הזו פתוחה לא כדי שתבינו, אלא כדי שתרגישו. אם התמונות מדברות אליך סימן שהיינו שם, יחד. כל אחד בדרכו.
